ריקודי הבטן הם כלי עבורי. בדקתי את זה כבר כמה פעמים שהפסקתי לרקוד באופן אינטנסיבי בגלל חופשה בחו"ל או קצת אחרי הלידה.. משהו בי לא מתפקד אותו הדבר. החל מהתמודדות עם מצבי לחץ ביומיום ועד לקבלה של הגוף שלי באהבה.
זו הדרך שלי לשמירה עם איזון בחיים.
לאורך השנים פגשתי המון נשים שהגיעו אליי לרקוד, שמעתי המון סיפורים אישיים ושמתי לב שאחרות גם כן משתמשות בריקוד ככלי. כל אחת לכיוון שבו היא צריכה חיזוק בו. אחת לוקחת את זה לחיזוק הדימוי העצמי, השנייה לחיבור לנשיות ויש עוד מיליון סיבות מרגשות.
אז איך זה קורה ולמה זה אפקטיבי לכ"כ הרבה נשים?
ראשית בגלל שזו פעילות גופנית- בזמן פעילות גופנית מופרש אצלנו במוח סרוטונין שזה אחד החומרים שאחראיים על מצב הרוח, שיכוך כאבים, תיאבון, הנאה מינית והנאה בכלל.
נשמע טוב לא? אז יאללה יוצאים לרוץ?
פה הבעיה! כאחת שסובלת משיעמום כרוני בזמן פעילות גופנית שמתורגמת לאי התמדה כפייתית בתחום אני יכולה לומר שצריך להיות פרמטר נוסף שירים אותי מהספה. וזה מביא אותנו לסיבה השנייה שהופכת את ריקודי הבטן לכלי כ"כ אפקטיבי - הנאה.
פשוט ככה- כשכיף לנו לעשות משהו אנחנו רוצות לעשות אותו עוד ועוד, ככה זה עם ריקוד.
אז למה ספציפית ריקודי בטן? בגלל המוזיקה השמחה, הקצבית והמשחררת, בגלל שזה ריקוד מושלם לנשים.
מבחינה בריאותית הריקוד מתמקד בדיוק באזורים שנחלשים אצלנו במהלך החיים- רצפת האגן, יציבות, קורדינציה ושמחה בלב. בגלל התנועות העגולות, הרכות, שמעבירות ידע קדום ומדוייק על הגוף של האישה בכל שלב במחזור החיים הנשי. בגלל השחרור שבתנועות שמחייב אותנו להרפות!
אז בפועל... איך זה קורה?
אלו הבשורו הטובות- לא צריך לעשות כלום! זה קורה מעצמו. צריך רק לרקוד!
אני ממש יכולה לראות את זה קורה במהלך השיעור על התלמידות- איך רמות הסטרס מתפוגגות אט אט, הכתפיים כבר פחות נוקשות והאגן נע בחופשיות, ובסופו של דבר -החיוך עולה על הפנים.
אז כשמבינים את כל אלה, מה הפלא שהריקוד משנה חיים?
עבורי הריקוד משפיע על כל תחום בחיי, הוא גורם לי לרצות להשתפר, להתייעל ולגדול בתחום האישי והמקצועי ובסופו של יום - הוא גורם לי להיות בנאדם טוב יותר לעצמי ולסובבים אותי.
"ריקודי בטן כדרך חיים" כבר אמרתי?
